וסת האונס
וסת האונס (גם וסת הקפיצות) הוא אחד מהוסתות שבהם ישנו חיוב פרישה מתשמיש המיטה של אישה מבעלה, כחלק מחיובי הפרישה סמוך לווסת, מחשש שתראה באותו הזמן דם נידה, ותטמא.
מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקור להלכות של וסת זו הוא מהתלמוד במסכת נידה[1], התלמוד דן בארוכה בדברי רב הונא שאמר ”קפצה וראתה קפצה וראתה קפצה וראתה - קבעה לה וסת”. למסקנת התלמוד נחלקו בראשונים בדעת רב הונא האם אישה קובעת וסת אף בקפיצות לבד לאחר שלוש פעמים, וכך דעת רש"י[2]. לדעת שאר הראשונים אין קביעות וסת לקפיצות לבד, אלא אם הקפיצות היו באותה הפלגה או באותו תאריך בחודש. פרטי הדינים יבוארו להלן.
מדיני הוסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קפיצות לבד[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור, בראשונים נחלקו האם יש לחשוש אף לקפיצות לבד, או לא. זאת אומרת אישה שקפצה וראתה דם, ולאחר זמן קפצה שנית וראתה דם שנית, וכן בפעם השלישית, כאשר הקפיצות נעשו בתאריכים שונים, לדעת חלק מהראשונים בפעם הבאה שתקפוץ צריכה לפרוש מבעלה כדין שאר הוסתות, מחשש שתראה דם. יש שכתבו שכל זמן שהקפיצות לא נעשות באותו תאריך אין חיוב פרישה לקפיצות לבד.
להלכה פסק ה'טור' כדעת רש"י: ”במעשה כיצד כגון שקפצה ג' פעמים וראתה חוששת לכל פעם שתקפוץ” (טור יורה דעה קפט).
רבי יוסף קארו בבית יוסף תמה על פסק זה, מכיוון שהוא נגד דעת רוב הראשונים, ובעקבות זאת בספרו השולחן ערוך פסק שאין לחוש לוסת הקפיצות כל זמן שהקפיצות אינן בימים קבועים:
כל וסת שנקבע מחמת אונס, (כגון שקפצה וראתה), אפילו ראתה בו כמה פעמים, (אם לא קבעה אותן לימים), אינו וסת, שמפני האונס ראתה
הרמ"א, מכל מקום, הגיה על דברי השולחן ערוך וכתב בשם הגהות מיימוניות: ”ומכל מקום חוששת לו כמו לוסת שאינו קבוע”. באחרונים ישנו דיון האם אף השולחן ערוך מסכים לדבר, ואף לדעתו יש לחוש לוסת זו או לא[3].
וסת מורכב[עריכת קוד מקור | עריכה]
'וסת מורכב' הוא כינוי ל'וסת האונס' כאשר היא נקבעת יחד עם וסת החודש או וסת ההפלגה. כך למשל, אשה שקפצה ואז ראתה דם בשלושה ראשי חודשים רצופים, קבעה לה וסת לקפיצות בראשי חדשים, ובראש החודש שלאחר מכן (הרביעי) תיאסר רק אם תקפוץ, אך כל שאר הימים אם תקפוץ אינה צריכה לחוש שמא תראה דם, וכן בראש חודש עצמו כל זמן שלא קפצה אינה צריכה לחשוש.
בתלמוד ישנן שתי מסורות חלוקות באשר למהלך הסוגיא, כאשר לדעת האחת אם ביום שלפני ראש החודש השלישי קפצה ולמחרת בראש חודש ראתה בלי לקפוץ שוב הקפיצה של אתמול גרמה לראיית יום המחרת, ואילו לדעת השנייה אין קשר בין השתיים. אמנם ישנן גרסאות אחרות בגמרא שם, שעל פיהן יש שכתבו שאין כלל מחלוקת בין שתי האופציות.
יש שכתבו שאם בראש חודש הרביעי תראה בלא שתקפוץ, התברר למפרע שקבעה וסת לראש חודש בלבד, ולא לוסת המורכב. ואסורה מעתה כל ראש חודש אף בלא קפיצה[4].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף י"א, עמוד א'.
- ^ על פי הבנת הראשונים.
- ^ חוות דעת, ועוד
- ^ ספר חוות דעת סימן קפט.
| נידה | ||
|---|---|---|
| סוגי ראיות ודמים | נידה • זבה קטנה-שומרת יום כנגד יום • זבה גדולה - שבעה נקיים • כתם (נידה) • הרגשת נידה • דם בתולים • דם חימוד • דם קישוי • דם טוהר | 
|
| דיני הוסתות | פרישה סמוך לווסת • וסת קבוע • וסת שאינו קבוע • עונה בינונית • וסת ההפלגה • וסת החודש • וסת השבוע • וסת השעות • וסת הדילוג • וסת הגוף • וסת הסירוג • וסת האונס • רואה מחמת תשמיש • ימי המבוכה | |
| דיני הנידה | איסור משכב עם נידה • הרחקות הנידה • בועל נידה | |
| פרישה סמוך לווסת | עונת אור זרוע • עונת חוות דעת • עונת אבי עזרי | |
| טהרת הנידה | בדיקת עד • הפסק טהרה • מוך דחוק • שבעה נקיים • ליל טבילה • חפיפה לפני טבילה • טבילה • סתירת שבעה נקיים • פולטת שכבת זרע • חומרא דרבי זירא | |
| שונות | חופת נידה • מסולקת דמים • עד בדיקה • מסכת נידה • ברייתא דמסכת נדה • בודקת טהרה | |